משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים פּוֹטֵר אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט יָשָׁן וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין. וְאֵי זֶהוּ גֵּט יָשָׁן כָּל שֶׁנִּתְייָחֵד עִמָּהּ אַחַר שֶׁכְּתָבוֹ לָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ואיזהו גט ישן כו'. מפרש בגמ':
מתני' בגט ישן. שכתב לגרש אשתו ואחר שנכתב הגט נתייחד עמה:
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. 46b מַתְנִוּיִין בְּגַג שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֶה וְהוּא שֶׁיָּרַד לַאֲוֵיר מַעֲקֶה. וְשֶׁאֵין לוֹ מַעֲקֶה וְהוּא שֶׁיָּרַד לַאֲוֵיר שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן סְמוּכִין לַגַּג. שֶׁכָּל שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן סְמוּכִין לַגַּג כַּגַּג הֵן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי בָּא בַּר הַמְנוּנָא בְשֵׁם רַב אָדָא בַּר אֲחַוָוה. לְעִנְייָן שַׁבָּת. שֶׁכָּל שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן סְמוּכִין לִמְחִיצָה כִּמְחִיצָה הֵן. אָמַר רִבִּי יָסָא. דְּלָא דַמְיָא. גִיטִּין מִלְּמַעֲלָן וְשַׁבָּת מִלְּמַטָּן. גִּיטִּין אֲפִילוּ לֹא נַח. שַׁבָּת עַד שֶׁיָּנוּחַ. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְהוּא שֶׁיָּרַד לַאֲוֵיר מְחִיצוֹת. רִבִּי אִימִּי בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מַתְנִיתָא דְרִבִּי. דְּרִבִּי עֲבַד מְחִיצָה כְמַמָּשׁוֹ. אָמַר לֵיהּ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא הָכָא דְגִיטִּין. וְיָתִיבִינֵיהּ. רִבִּי אוֹמֵר. מְקוּרָה. וְאַתְּ אוֹמֶרֶת. אֵינָהּ מְקוּרָה. מַה בֵין גִּיטִּין וּמַה בֵין שַׁבָּת. אָמַר רִבִּי אַבָּא. בַּשַׁבָּת כְּתִיב לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה. נַעֲשֵׂית הִיא מֵאֵילֶיהָ. בְּרַם הָכָא וְנָתַן בְיָדָהּ. בִּרְשׁוּתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ברם הכא ונתן בידה. כתיב ודרשינן ברשותה דלאו ידה ממש בעינן והילכך אפילו באויר שהוא ברשותה מגורשת:
בשבת כתיב לא תעשה מלאכה נעשית היא מאליה. בתמיה וכי מלאכה שנעשית מאליה אסרה תורה והילכך בעינן שתתקיים מחשבתו ועד שינוח:
ויתיביניה רבי אומר מקורה ואת אמרת אינו מקורה. כלומר דהש''ס מתמה דהא בלאו הכי לא דמיא להא דרבי ולמה לא הקשה לו כן דרבי אמר שם דוקא ברה''י מקורה כדאמר התם גבי הזורק מר''ה לר''ה דרך רה''י רבי מחייב שתים ומוקי התם ברה''י מקורה והילכך הוי ליה כמי שהונח והכא את אמרת אפילו אינו מקורה כדקתני הגיע לאויר המחיצות אלא ע''כ מתני' לאו משום האי טעמא וד''ה היא:
א''ל. לא היא דמתני' ד''ה היא דאפילו רבנן מודו בגיטין דטעמא משום מינטר והא מינטר הוא:
והוא שירד לאויר מחיצות. אסיפא קאי הוא מלמעלה והיא מלמטה וזרקו לה כיון שיצאת מרשות הגג כו' ודוקא שירד לאויר המחיצו' כגון שהמחיצו' התחתונו' של חצר עודפות על של גג דכיון דנפק מגג מטא לאויר מחיצות החצר ומינטר הוא:
אמר רבי יסא דלא דמיא. גיטין לשבת דבגיטין אפילו מלמעלה באויר אמרי' ג' הסמוכין לגג כגג הן ובשבת מלמטן כלומר הסמוכין למחיצה ובגיטין אפילו לא נח דטעמא משום דמינטר בעינן וכיון שיש לו מעקה מינטר הוא או בשהגג גבוה עשרה הוי ליה נמי חצר המשתמרת אבל בשבת עד שינוח כדמפרש טעמא לקמן:
לענין שבת. כלומר דרבי יעקב לסיועי למילתיה דרבי אלעזר קאמר כמו דלענין שבת אמרינן כל בתוך ג' הסמוכין למחיצה כמחיצה הן וה''נ כן. א''נ דלשון קושיא הוא הא לענין שבת לא מצינו אלא בפחות מג' הסמוך למחיצה אמרינן לבוד אבל לא מלמעלן באויר כדלקמן:
ושאין לו מעקה. בהא בעינן דוקא והוא שירד לאויר של שלשה טפחים הסמוכין לגג כלומר בתוך שלשה דכגג הן והוי כמאן דנייח וקנאתו בהנחתו:
מתניתא. דקתני כיון שהגיע לאויר הגג ה''ז מגורשת בגג שיש לו מעקה עסקינן והוא שירד הגט לאויר המעקה דאי לאו הכי לאו כלום הוא דבעינן אויר שסופו לנוח:
מתניתא דרבי דרבי עבד אויר מחיצה כממשו. דס''ל בריש שבת קלוטה באויר כמי שהונחה בתוכו דמי וקס''ד דטעמא בגיטין נמי משום הכי הוא:
הלכה: בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים כול'. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְמוּאֵל. וְכוּלָּן אִם נִשְׂאוּ לֹא תֵצֵא. שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לִיזָה עַל בָּנֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' וכולן. הכל מודים אם נישאת בגט זה לא תצא דאפי' בית הלל לא אסרי אלא לכתחילה משום גזירה שמא ישהא את הגט שנה או שנתיים בין כתיבה לנתינה ויהיו לה בנים ממנו בתוך זמן זה ואח''כ יגרשנה בו וכשיראו זמן הגט קודם ללידת הבן יהיו סבורים שנתן לה הגט משעת הכתיבה ויאמרו שהולד פגום שנולד מן הפנויה אבל בדיעבד אם נישאת לאחר לא תצא שלא להוציא לעז על בניה מן השני:
משנה: הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ וְהָֽלְכָה צָרָתָהּ וְנִישֵּׂאת לְאַחֵר וְנִמְצְאָה זֹאת שֶׁהִיא אַיְלוֹנִית תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵילּוּ בָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
כל העריות. ט''ו עריות שאמרו חכמים צרותיהן מותרות להנשא בלא חליצה והלכו הצרות של עריות ונישאו לשוק ונמצאו העריות איילונית ואגלאי מילתא שהיו קדושי המת בטעות ונמצא שלא היו אלו צרות ערוה ולא פטרום מן החליצה:
תצא מזה ומזה. מבעל שנישאת לו ומן היבם:
וכל הדרכים האלו בה. והתם מוקמינן לה כר''ע דאמר יש ממזר מחייבי לאוין ואינה הלכה:
מתני' ונישאת לאחר. דקי''ל ביאת האחת פוטרת צרתה ונמצאת זו שנתיבמה איילונית ואין יבומיה כלום ונמצאת שלא נפטרת הצרה והיא נישאת לשוק בלא חליצה:
תצא מזה ומזה. מבעל זה ומיבמה הראשון:
והולד ממזר מזה ומזה. מתני' ר''מ היא דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים הולד ממזר ואינה הלכה:
אין לה כתובה כו'. כמפורש ביבמות פרק האשה רבה:
תצא מזה ומזה. אם נשאת בגט זה תצא מן הראשון ומן השני:
מתני' כתב לשם מלכו' שאינה הוגנת. היה בבבל וכתב לחשבון שנת מלכות אחרת. ובבבלי מפרש דקרי לה שאינה הוגנת ע''ש בזוי נתתיך בגוים שאין להם לא כתב ולא לשון. או שכתב לבנין הבית או לחורבן הבית פסול מפני שלא כתב לשם המלכות ותקנו חכמים כן מפני שלום המלכות שיאמרו חשובין אנו בעיניהם שכותבין שמנו בשטרותיהם:
הלכה: כָּתַב לְשֵׁם מַלְכוּת שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת. לְשֵׁם מַלְכוּת מָדַי כול'. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. עָשׂוּ אֶת הַווְלָד מַמְזֵר מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. כָּל הָדָא פִירְקָא דְּרִבִּי מֵאִיר. חוּץ מִשִּׁינָּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ. רִבִּי מָנָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. אַף הַמְגָרֵשׁ. אָמַר לֵיהּ. לֵית פִּירְקָא דִידְכוֹן אֶלָּא דִידָן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' עשו את הולד ממזר מפני הסכנה. כלומר דעיקר תקנה שתקנו לכתוב שם מלכות בגיטין מפני הסכנה שיהיה לנו שלום מלכות ואמרו חכמים אם שינה בזה הולד ממזר:
כל הדא פירקא. כל דחשיב בהני מתני' בהאי פירקא כר''מ היא דס''ל כל המשנה ממטבע כו' ולאפוקי מפירקא דלקמן קאתי:
חוץ משינה שמו ושמה. דבזה אף חכמים מודים שהולד ממזר:
אף המגרש. אם הא דתנן לקמן פרק המגרש שלשה גיטין פסולין ואם ניסת הולד כשר ופליגי אמוראי לקמן אם כרבנן אתיא או דר''מ נמי מודה בהו והיינו דבעי אם לר''מ התם נמי הוולד ממזר:
לית פירקא דידכון. אין דעתי בזה הפרק שאתם אומרים אלא דידן בפרק הזה שאנחנו עוסקים בו ועלה אמר כל הדא פרקא דר''מ:
משנה: כָּתַב לְשֵׁם מַלְכוּת שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לְשֵׁם מַלְכוּת מָדַי וּלְשֵׁם מַלְכוּת יָוָן לְבִנְייַן הַבַּיִת וּלְחוּרְבַּן הַבַּיִת. הָיָה בַמִּזְרָח וְכָתַב בַּמַּעֲרָב בַּמַּעֲרָב וְכָתַב בַּמִּזְרָח תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה וּצְרִיכָה גֵּט מִזֶּה וּמִזֶּה. אֵין לָהּ לֹא כְתוּבָּה וְלֹא פֵירוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְלָאוֹת עַל זֶה וְעַל זֶה וְאִם נָֽטְלָה מִזֶּה וּמִזֶּה תַּחֲזִיר וְהַווְלָד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה. לֹא זֶה וְזֶה מְטַמְּאִין לָהּ וְלֹא זֶה וְזֶה זַכָּאִין לא בִמְצִיאָתָהּ וְלֹא בְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וְלֹא בַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. הָֽיְתָה בַת יִשְׂרָאֵל נִפְסְלָה מִן הַכְּהוּנָה בַּת לֵוִי מִן הַמַּעֲשֵׂר וּבַת כֹּהֵן מִן הַתְּרוּמָה. אֵין יוֹרְשָׁיו שֶׁלָּזֶה וְשֶׁלָּזֶה יוֹרְשִׁין כְּתוּבָּתָהּ. מֵתוּ אָחִיו שֶׁלָּזֶה וְאָחִיו שֶׁלָּזֶה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין. שִׁינָּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵילּוּ בָהּ. כָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁאָֽמְרוּ צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת הָֽלְכוּ הַצָּרוֹת הָאֵילּוּ וְנִישְּׂאוּ וְנִמְצְאוּ אֵילּוּ אַיְלוֹנִיּוֹת תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵילּוּ בָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
כל העריות. ט''ו עריות שאמרו חכמים צרותיהן מותרות להנשא בלא חליצה והלכו הצרות של עריות ונישאו לשוק ונמצאו העריות איילונית ואגלאי מילתא שהיו קדושי המת בטעות ונמצא שלא היו אלו צרות ערוה ולא פטרום מן החליצה:
תצא מזה ומזה. מבעל שנישאת לו ומן היבם:
וכל הדרכים האלו בה. והתם מוקמינן לה כר''ע דאמר יש ממזר מחייבי לאוין ואינה הלכה:
מתני' ונישאת לאחר. דקי''ל ביאת האחת פוטרת צרתה ונמצאת זו שנתיבמה איילונית ואין יבומיה כלום ונמצאת שלא נפטרת הצרה והיא נישאת לשוק בלא חליצה:
תצא מזה ומזה. מבעל זה ומיבמה הראשון:
והולד ממזר מזה ומזה. מתני' ר''מ היא דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים הולד ממזר ואינה הלכה:
אין לה כתובה כו'. כמפורש ביבמות פרק האשה רבה:
תצא מזה ומזה. אם נשאת בגט זה תצא מן הראשון ומן השני:
מתני' כתב לשם מלכו' שאינה הוגנת. היה בבבל וכתב לחשבון שנת מלכות אחרת. ובבבלי מפרש דקרי לה שאינה הוגנת ע''ש בזוי נתתיך בגוים שאין להם לא כתב ולא לשון. או שכתב לבנין הבית או לחורבן הבית פסול מפני שלא כתב לשם המלכות ותקנו חכמים כן מפני שלום המלכות שיאמרו חשובין אנו בעיניהם שכותבין שמנו בשטרותיהם:
47a אֲנָן תַּנִּינָן. מֵאַחַר שֶׁכְּתָבוֹ לָהּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מֵאַחַר שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ. מָאן דְּאָמַר. מֵאַחַר שֶׁכְּתָבוֹ לָהּ. מְסַייֵעַ לְבֵית שַׁמַּי. מָאן דְּאָמַר. מֵאַחַר שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ. מְסַייֵעַ לְבֵית הִלֵּל.
Pnei Moshe (non traduit)
מאן דאמר מאחר שנתנו לה מסייע לב''ה. וה''ק איזהו גט ישן דפסול הוא וצריכה ממנו גט שני כל שנתייחד עמה אחר שנתנו לה דאפילו בכה''ג חוששין שמא בא עליה כדב''ה לקמן במגרש אשתו ולנה עמו בפונדקי:
מסייע לב''ש. כלומר דלטעמא דב''ש אתא לאשמועינן שאפילו נתייחד עמה בין כתיבה לנתינה אין חוששין ומכ''ש אם נתייחד עמה אחר הנתינה דאין חוששין שמא בא עליה כדאמרי ב''ש לקמן המגרש אשתו ולנה עמו בפונדקי אינה צריכה הימנו גט שני וה''ק איזהו גט ישן דב''ש סברי פוטרין בו כל שנתייחד עמה אפי' מאחר שכתבו לה דאלו לב''ה לא שייך לפרש איזהו גט ישן דאין אדם פוטר בו כל שנתייחד עמה אחר שכתבו לה דהא אפילו נתייתד עמה אחר הנתינה דמגורשת לגמרי וסנו אהדדי טפי ואפ''ה קאמרי ב''ה לקמן חיישינן שמא בא עליה ומכ''ש בין כתיבה לנתינה ומשנה דלא צריכה היא לב''ה אלא אדב''ש קאי:
אנן תנינן. במתני' כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה ואית תנא דתני מאחר שנתנו לה דאפילו בכה''ג חוששין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source